בג"צ הוציא צווים בקשר עם גיוס תלמידי הישיבות

במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, תנועת אחים לנשק וכן עוד עותרים נוספים, נעתר בג"צ והוציא צווים בקשר לגיוס תלמידי הישיבות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

בהחלטת בג"צ נקבע, כי שכנגד המשיבים וביניהם שר הבטחון וגורמי ממשלה שונים, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

א.   מדוע לא ייקבע כי סעיף 3 להחלטת ממשלה 682 של הממשלה ה-37 "השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים" (25.6.2023) בטל (להלן: החלטת הממשלה).

ב.   מדוע לא יפעלו לגיוסם לשירות צבאי של תלמידי הישיבות, נוכח פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 24.3.2024.

 

עוד נקבע, כי ניתן בזה צו ביניים בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות.

 

וכן כי, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 7525/23 ובבג"ץ 7955/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות שעוגן בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, לא קיים עוד בסיס להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין; זאת, בהתאם למבחני התמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך ("מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות" (י"פ התשס"ד, 3498)).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 31.3.2024.

 

אשר לבקשה לצו ביניים בבג"ץ 7955/23 לעניין העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, המשיב 6, איחוד הישיבות באר"י, יגיב עד ליום 11.3.2024. המדינה תגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 18.3.2024. בתגובתה, תתייחס המדינה בין היתר למלוא הנתונים הרלוונטיים למתן צו הביניים, ובפרט לשנתונים אשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטת הממשלה (ראו והשוו להחלטה על מתן צו ביניים בבג"ץ 6101/12 חדו"ש לחופש דת ושוויון נ' ממשלת ישראל (4.2.2014)).

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

תושב רהט חשוד בקיזוז 113 חשבוניות פיקטיביות שסכום מס ערך המוסף בגינן עולה על 5 מיליון שקלים

סופיאן אלשאמי, תושב רהט ורופא סטאז'ר בביה"ח ברזילי, הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות מדוחות תקופתיים של חברת בנייה שבבעלותו. אלשאמי שוחרר בתנאים מגבילים.

 

מבקשת המעצר עולה כי בחקירה המנוהלת על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ באר שבע, עלה החשד כי אלשאמי, בעלי חברת חץ בנגב בע"מ העוסקת בענף הבנייה חשוד כי בין השנים 2023-2022 הגיש 16 דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ, בהם נכללו וקוזזו 113 חשבוניות מס פיקטיביות שסכום מס הערך המוסף בגינן עומד על סך של 5,423,074 ₪.

 

ת.פ. 31422-03-24

עתירה : "שלום. פנייתך טופלה תודה"

בג"צ דחה עתירה שהוגשה ביחס למערכת המומחשבת של רשות המיסים

עניינה של העתירה שהוגשה הינה במערכת ממוחשבת המופעלת על ידי רשות המסים, לצורך קבלת פניות המוגשות על ידי אזרחים וטיפול בהן (להלן: המערכת ו-הרשות, בהתאמה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

הרקע לעתירה

העותר, עורך דין במקצועו שעושה שימוש במערכת לצורך הטיפול בענייניהם של לקוחותיו, טוען כי המענה שניתן לפניותיו באמצעותה איננו עומד בכללים שנקבעו בדין. זאת בכך שהתשובות הנמסרות לפונים באמצעות המערכת ניתנות על גבי "נייר חלק" שאינו נושא את שם הרשות, בניגוד לסעיף 61.332 לתקנון שירות המדינה (להלן: התקשי"ר); התשובות אינן כוללות את שמו ואת תפקידו של הגורם המשיב, בניגוד לסעיף 61.333(ד) לתקשי"ר; ואינן ממלאות את חובת הרשות ליידע את הפונים בזכותם להגיש ערר או ערעור, בניגוד לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות). העותר מלין אף על כך שרבות מהתשובות הנשלחות דרך המערכת הן "ארוזות מראש" ואינן בהכרח מתאימות לתוכן הפניה.

בעתירה נטען כי השימוש המתואר שעושה הרשות במערכת פוגע בציבור הנישומים. לדברי העותר, "ניתן לחוש כי כובד הראש ושיקול הדעת, המופעלים על ידי פקיד, החתום בשמו ובתואר משרתו, על נייר כותר של המשרד הנושא את שמה של מדינת ישראל, אינו דומה לזה של תגובה חפוזה המשוגרת בשדר קצרצר, בעילום שם". העובדה שהתשובות אינן חתומות מונעת מהנישומים לבחון אם מי שנתן להם מענה היה מוסמך לכך. הנישומים אינם יודעים אם מדובר בהחלטות ביניים או בהחלטות סופיות, מה שעלול להוביל לכך שהם יחמיצו את המועד לתקוף אותן. יצוין כי לעתירה צורפו מספר תשובות שקיבל העותר באמצעות המערכת, שלגביהן נטען כי הן מוכיחות את טענותיו. על כן נתבקש בעתירה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק מדוע הרשות לא תנחה את עובדיה לפעול בהתאם להוראות חוק ההנמקות ולכללי התקשי"ר בכל הנוגע לחתימה על מכתבים והודעה על זכות ערר או ערעור; ומדוע המערכת תוּכנתה כך שהיא מאפשרת להשיב על פניות בכתב בניגוד להוראות דינים אלה.

בתשובה לעתירה טוענים המשיבים כי יש לדחותה על הסף בהיותה כללית וכוללנית, ומשום שאינה מגלה עילה להתערבות. לדברי המשיבים, הפניות הנקלטות במערכת מועברות למתן מענה מקדמי על ידי נציגי שירות. המענה ניתן באמצעות בחירה מתוך מאגר תשובות מוכנות מראש, אך הנציגים יכולים להוסיף על התשובה או לשנות ממנה לפי הצורך. המענה המקדמי הוא טכני במהותו, איננו עולה כדי החלטה מינהלית ובהתאם הוראות החוק הנזכרות בעתירה אינן חלות עליו. כך עולה גם מהדוגמאות שצירף העותר, שכוללות תשובות כמו "הבקשה נקלטה, החלטה תינתן בהקדם"; "שלום. פנייתך טופלה תודה"; "הבקשה הועברה לטיפול המנהל החלטה תישלח אליכם"; ו"לא ניתן לקבוע תור דרך מערכת הפניות", תוך ציון האפשרויות לקביעת תור לפגישה ברשות. תשובות מסוג זה אינן בגדר החלטות מינהליות, ובוודאי שלא החלטות שבשיקול דעת המחייבות מתן הנמקה והודעה על זכות ההשגה. לעניין הטענות שנוגעות לדרישה למתן מענה על גבי נייר מכתבים של הרשות וציון שמו ותפקידו של המשיב, המשיבים טוענים כי מדובר במערכת המשויכת לרשות והכניסה אליה היא באמצעות הזדהות ביישום ייעודי באתר הרשות, ולפיכך ברור לפונים כי המענה ניתן על ידי הרשות. ציון שם ותפקיד הנציג המשיב איננו נדרש כאשר מדובר במענה טכני לחלוטין שאיננו בגדר החלטה מנהלית.

עוד ציינו המשיבים כי במקרים הדורשים הפעלת שיקול דעת, מתן החלטה מינהלית מוסמכת או כאשר נציג השירות אינו יודע מהו המענה המתאים, הפניה מועברת לטיפול הגורם המוסמך ברשות. המשיבים אינם חולקים על כך שבמקרים שבהם ניתן לפונה מענה מהותי, חלה הדרישה ליידע אותו מי בעל הסמכות שקיבל את ההחלטה, לנמק אותה, ולהודיע על קיומה של הזכות להשיג עליה. לגבי אחת מפניותיו של העותר שנזכרה בעתירה התברר כי אמנם מדובר היה במענה שהופעל במסגרתו שיקול דעת, ולמרות זאת ההחלטה לא נומקה ובתחילה אף לא נמסרה לעותר זהות הגורם שקיבל אותה. עם זאת, לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטה, וככל שהעותר מבקש להשיג על המענה הספציפי שבה – פתוחה לפניו הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ואין בכך כדי להצדיק מתן סעדים כלליים וכוללניים כמבוקש בעתירה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בעתירה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה.

 

הנחת המוצא שעומדת בבסיס העתירה היא כי כל אחת ואחת מהתשובות הנשלחות לפונים באמצעות המערכת כפופות לחוק ההנמקות ולהוראות התקשי"ר הנגזרות ממנו. אין חולק כי החלטות של רשות הנוגעות להפעלת סמכות שבדין כפופות לכללים המפורטים בחוק ההנמקות ובתקשי"ר, ובכלל זה לחובה לציין את שמו ואת תפקידו של הגורם מקבל ההחלטה, וכן ליידע את הפונה בזכותו להשיג עליהן. אלא שמעיון בדוגמאות שצירף העותר לעתירתו עולה כי ברובם ככולם של המקרים לא מדובר בהחלטות לעשות שימוש בסמכות, כי אם בתשובות טכניות לחלוטין המעידות על כך שפנייתו נקלטה במערכת והועברה להמשך טיפול, או על כך שהטיפול בפנייתו הסתיים. תשובות מעין אלו אינן חוסות תחת הוראותיהם של חוק ההנמקות ושל התקשי"ר.

 

אמנם, מתגובת המשיבים עולה כי במקרה אחד מבין המקרים הרבים עליהם הצביע העותר לא דובר אך במענה טכני, והיה מקום לפרט כבר במענה הראשוני את הגורם שקיבל את ההחלטה ואת ההנמקה שבבסיסה. ברם על פניו מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל, אשר אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן סעדים כלליים בנוגע לשימוש במערכת (ראו והשוו: בג"ץ 5562/22 משה הר שמש, עו"ד נ' מנהל רשות המיסים, פסקה 7 (28.11.2022) – בעניינו של העותר; בג"ץ 263/24 שליחויות הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החוץ, פסקה 6 (1.2.2024)). למותר לציין כי כפי שציינו המשיבים, בהתייחס למקרים קונקרטיים בהם נפל פגם בהתנהלות הרשות פתוחה לפני הפונה הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ובמידת הצורך לפנות לערכאות המתאימות. מה גם, כדי להימנע מתקלות להבא, ציינו המשיבים בתגובתם כי בדעת משיב 1 לפעול להטמעת סטנדרטים במערכת לעניין הזדהות נותן המענה במתן החלטות המצריכות הפעלת שיקול דעת, ובכוונתו לפעול להצגת שם העובד שהשיב לפנייה במערכת. בכך, בנוסף על כל האמור, יש גם כדי להצביע כי אין כל בסיס להתערבות בג"צ.

 

העתירה נדחתה אפוא על ידי בג"צ.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

  

עו"ד נועם קוריס – על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

על בינה מלאכותית/ chat.openai.com

 בינה מלאוכתית (Artificial Intelligence, AI) היא תחום מדעי וטכנולוגי העוסק בפיתוח מערכות ותוכנות המאפשרות למכונות ולמחשבים להבין, ללמוד ולהתנהל בדרכים שדומות לתהליכים תודעתיים של בני אדם. בינה מלאוכתית מתבססת על ידע מתמטי, אלגוריתמים מתקדמים, וטכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור תוכנה המסוגלת לבצע משימות מורכבות ולקבל החלטות בצורה עצמאית.

תחום הבינה המלאכותית כולל תתי-תחומים רבים, כולל למידת מכונה, מערכות חזית התקן (Computer Vision), עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ועוד. בינה מלאוכתית משתמשת במידע עצמאי ומבצעת ניתוח מתמטי ואילוצי על הנתונים כדי ללמוד ולשפר את הביצועים עם הזמן.

היישום של בינה מלאוכתית מוביל לשיפור במגוון תחומים. לדוגמה, בתחום הרפואה, הבינה המלאוכתית משמשת לאבחון מחלות, לתכנון טיפול ולניתוח תמונות רפואיות. בתחום התחבורה, היא משמשת למתן תמיכה בניהול תנועת התחבורה ובפיתוח רכבים אוטונומיים. בענף הפיננסי, הבינה המלאוכתית משמש

עורך דין בישראל: התפקיד, התהליך והאתגרים chat.openai.com

עורך דין בישראל: התפקיד, התהליך והאתגרים

עורך דין הוא מקצוען משפטי המוסמך לתת ייעוץ משפטי ולייצג את לקוחותיו בעניינים משפטיים בבית המשפט. בישראל, עורך דין הוא חלק מהמערך המשפטי המגוון והמורכב של המדינה, ומשמעות תפקידו מתרחשת בשפע תחומים ותהליכים שונים.

תפקידו של עורך הדין משתנה בהתאם לתחומי ההתמחות שלו. ישנם עורכי דין המתמחים במשפט מקרקעי, משפט מינהלי, משפט עבודה, משפט מסחרי, משפט פלישה לפרטיות, משפט מקרנות ועוד. התהליך המשפטי מתחיל מהתייעצות עם הלקוח והבנת העניין המשפטי, דרך איסוף ראיות וחומרים רלוונטיים, ועד הייצוג בבית המשפט והתנהלות תהליך הדיון.

תפקידו של עורך הדין הוא לייעץ וליווי משפטי ללקוחותיו בכל שלבי התהליך. מתחילת התהליך, העורך דין עשוי לסייע בהבנת הזכויות והחובות של הלקוח, לעזור בניהול המקרה והתכנון המשפטי המתאים למטרה הרצויה. הוא מודיע ללקוח על

 

כתב אישום נגד סגן ראש עיריית ראשון לציון מקסים בביצקי

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד סגן ראש עיריית ראשון לציון, מקסים בביצקי (52), בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, מתן ידיעה כוזבת, זיוף בידי עובד ציבור וקשירת קשר לפשע.

מכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד בן אסולין, עולה כי בין בביצקי לאזרחית אוקראינית שהגיעה לישראל לבקר את אימה נוצר קשר לאחר ששלחה הודעות בטלגרם, וביקשה מידע וסיוע לגבי המסמכים הנדרשים לקראת ביקורה בישראל. בביצקי פנה אליה ובמהלך השיחות בניהם הציג את עצמו כסגן ראש עיר בישראל ואף שלח לה כרטיס ביקור. בשיחות ביניהם, קשרו השניים קשר כדי למסור מצג כוזב בפני ביקורת הגבולות כדי להקל את כניסתה לארץ, ביוזמתו של בביצקי.

 

במסגרת הקשר ביניהם, בביצקי זייף מסמך בחתימתו שתורגם לאנגלית, הנחזה להזמנה רשמית של עיריית ראשון לציון, בו אושרה השתתפותה בפורום מקצועי. בהמשך אף שלח לה מכתב ההזמנה באנגלית על מנת שתציג אותו בעת כניסתה לישראל. לאחר מכן, פנה בביצקי לחברו, בעלים של בית מלון בראשון לציון והזמין עבורה חדר למשך חודש, כשהוא יודע שהיא לא תשהה במלון בזמן ביקורה בארץ.

 

בביצקי אף הנחה אותה לטעון בכזב בפני רשויות האוכלוסין וההגירה שהיא עובדת במוקד הטלפוני של עיריית בוצ'ה באוקראינה, וכי בחודשים האחרונים היא עובדת מרחוק. כשהגיעה לישראל, הציגה בפני הגורמים ברשות האוכלוסין וההגירה את ההזמנה ואישור המלון, אולם לאחר תשאולה, הגורמים התרשמו שהיא מוסרת מידע כוזב, וכניסתה לישראל סורבה.

 

כשבביצקי זיהה שחל עיכוב בכניסתה לישראל, הוא פנה לגורמים ברשות האוכלוסין וההגירה ודרש להתיר את כניסתה לארץ, תוך שהוא מציין בפניהם את תפקידו, טוען בכזב שהיא אורחת של העירייה שהגיעה להשתתף בקורס מטעם העירייה, ושעיכובה לא חוקי. כך שהה בנתב"ג קרוב ל-24 שעות ברציפות בניסיונות לקדם את כניסתה לישראל, ואף הציע ערבות בסך 30 אלף שקלים עבור כך. לאור פעולות אלו, זומן בביצקי לחקירת משטרה, ובטרם הגיע אליה מחק את ההתכתבויות ביניהם. כתב האישום הוגש באישור המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר.